יום רביעי, ספטמבר 07, 2011

עבודות חדשות - עדכון


אני אתחיל דווקא מהסוף. מהכרטיסים לראש השנה. מישהי אמרה לי לפני כמה ימים שאני שלילית מידי. ואני ? אני כנראה לא יכולה אחרת.

יהיו הסיבות אשר יהיו זה מה יש כיום. אז אני מנסה....אבל "זה" מנצח אותי.

אמא שלי ביקשה ממני להכין כרטיסי ברכה לראש השנה. יפה לא ? יפה. שכחתי לגמרי שנשארו לי כמה משנה שעברה כך שהתיישבתי וברגע שהתחלתי...לא יכולתי להפסיק :-)








חלק מהברכות גם הן משנה שעברה...לא ברכות רגילות של שנה טובה ומתוקה, שנת אושר ובריאות, אלא ברכות מודרניות: "שנה של תגליות מעניינות" (לא יודעת מאיפה זה בא לי...)



בכל מקרה, יש שם גם ברכות ויטאג' מתקופות אחרות כנראה המוח בתת מודע חופר ומוצא דברים שקבורים לו שם...ברכות מהתקופה שהייתי קטנה ומכרו גלויות עם נצנצים בזהב ובכסף, יונים ופרחים והאמינו שיבוא שלום.



לפני ממש לא הרבה זמן נתקלתי במילון במילה "אוטופיה" והיה כתוב שם בפירוט שיש האומרים ש"שלום" הוא סוג של אוטופיה. הרמתי גבה (כי אף פעם לא נתקלתי בפסימיות במילון) אבל מיד חשבתי ...וואלה בימינו אלה...נראה לי ;-( שהם צודקים.

אז הנה הסיפור והנה הברכות וכל אחד יקח אותן למקום ששם הוא מרגיש נוח. אני יכולה רק לקוות שאולי מישהו גם למעלה מציץ ואולי הוא יראה את הדרכה הזאת ואולי הוא כבר יתן לנו שלווה ושלום בלי קשר לשמירת השבת. כי גם עמים אחרים לא תמיד "שומרים שבת שלהם או מה שלא יהיה" וכבר יש להם שלום. אז למה לנו לא מגיע ? למה אנחנו צריכים לחיות כל הזמן בפחד.

לפעמים אני חושבת שאולי לא כדאי לכתוב את זה בבלוג. הרי הבלוג חשוף לכולם, וגם הבטחתי בזמנו שזה לא יהיו בלוג כזה פולשני מנג'ס ומשתף וגם אולי יש ערבים שישמחו לקרוא את זה וזה בטח לא יתרום לאף אחד. ובכלל את מי זה מעניין.


מצחיק, שהיום מישהו כתבה לי שהיא אהבה את כרטיסי הברכה  עם הכלוב. ובדיוק היום בבוקר אמרתי לבעלי שאני מרגישה כאן (בארץ) כמו בגטו (להבדיל אלפי הבדלות) על רגע הנסיונות (וההצלחה גם מתברר) של המצרים לפרוץ את הגדר של שגרירות ישראל בקהיר. אני מרגישה כמו בגטו כי אני חיה בארץ גן עדן (עזבו רגע את המחאה, סיבותיה, צדקתה המלאה  או החלקית בצד) מוקפת אוייבים (אפילו טורקיה המרוחקת) ואין לי לאן לברוח. כמו בגטו (ב עם פתח/קמץ) ובנתיים יש לנו כל מה שאנחנו צריכים כאן בגטו אבל מה יהיה הלאה ? האם נחזיק מעמד ? מה יהיה איתנו ? אני חיה בתחושה של איום מתמיד ואין לאן לברוח.... (אני בטוחה שעוד מנויים יבטלו את הרישום לבלוג שלי היום LOL).

שנה טובה ומבורכת לכולם.


2 comments:

carma30 אמר/ה...

כרטיסים יפיפיים

KmoRakefet אמר/ה...

תודה :-)