יום שבת, ספטמבר 19, 2009

אהבתי מאוד את השיר של לאה גולדברג

את השיר העלתה מעשה בנייר בבלוגה והנה הוא כאן:

"למדני אלוהי ברך והתפלל,
על סוד עלה קמל על נגה פרי בשל,
על החירות הזאת
לראות,
לחוש,
לנשום.
לדעת,
לייחל,
להכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל
לבל יהיה עלי יומי היום
כתמול שלשום,
לבל יהיה יומי
עלי הרגל".


תוך כדי כתיבה הילד התעורר. שאלתי אותו האם הם לא למדו שנה שעברה שירים של לאה גולדברג (נזכרתי במעורפל במשהו כזה) הייתי בטוחה שהוא לא יזכור...הוא אמר שכן ושאל ...למה...הסברתי לו שנתקלתי באיזשהו שיר שמצא חן בעיני והוא שאל איזה אמרתי לו "לא משהו שתאהב" שאל איזה....וכשהתחלתי להקריא והוא אמר..."כן, קוראים לזה תפילה".....אני די המומה שהוא זכר כי הוא כזה מין תעזבו אותי באמא'שכם מהלימודים רק תנו לי מחשב.....(בלי קשר לציונים הבכלל לא רעים שלו :-))....הוא זכר. לא שאלתי האם הוא אהב.....לשאול ?
טוב, שאלתי. חבל ששאלתי....

שנה טובה לכולם

תגובה 1:

רחלי גזית אמר/ה...

יופי של בלוג והשיר הזה, גם אני אוהבת אותו מאד, הוא מקסים בפשטותו.
רחלי