יום ראשון, ספטמבר 19, 2010

אני פוחדת

אני פוחדת, הרצתי בדיקה בגוגל "אני פוחדת" וזה מה שקיבלתי"אני פוחדת" גללתי קצת ולא מצאתי אף אחד שכותב שהוא פוחד מהבן זונה הזה אחמניג'אד. כל כך נמאס לי לחיות תחת האיום המתמיד הזה. זאת לא הפעם הראשונה שאני חושבת ...OK מתי זה יהיה הסימן בשבילי לעוף מפה. לא שזאת הסיבה היחידה אבל הבעייה היא...שזה עוד משהו שאני פוחדת ממנו...כ אני פוחדת אולי אפשר לקצר ולומר פשוט שאני פחדנית כי זה יהיה ממש מדוייק. הרבה יותר מדוייק ולומר אני פוחדת מזה ואני פוחדת מההוא ...זה הרבה יותר ממצה לומר "אני פחדנית" לא ?

אני לא מפסיקה לחשוב על אותן משפחות בהן האב או ההורים שלחו את הילדים מבעוד מועד לארצות אחרות ובזה הצילו אותן. ר' ערך "שואה" ובמה שונה המצב היום מהמצב אז ? ואל תספרו לי בבקשה שהיום יש לנו כלי נשק וצבא וממשלה "שלא תתן לזה לקרות" כי אני רואה שהממשלה שלנו מסתדרת ממש יפה עם הטילים בקרית שמונה, טילים בשדרות, אשקלון וכו'. זה לא ממש מפריע למישהו ואנשים נהרגים. אני למשל לאילת כבר לא אסע. גם לצפון אני לא נוסעת. אני חיה לי בקובייה קטנה באיזור המרכז והעולם שלי צר כעולם נמלה" כך כתבה לאה גולדברג נדמה לי בהקשר אחר לגמרי.

ואני לא ממש יודעת מה לעשות ? לנתק את הילדים מהארץ ? מהלימודים שהם מצליחים בהם לא רע לא מדברת על חברים אפילו. להכין תשתית מבעוד מועד למקרה ש....ואיך אדע לאן לנסוע ? איפה זה בטוח ? יש מקומות עם רעידות אדמה, סופות הוריקן, עבריינים. איומי טרור. עלות חיים גבוהה מידי, איך אדע. איך עושים סקר כזה בכלל ? עבודת הכנה ? אני אדם פשוט הסקר היחיד שאני יודעת לעשות זה סקר מחירים אולי קצת יותר.

אני חיה בפחד מתמיד שמתגבר עם כל ידיעה בעיתון על כך שישראל תושמד (מי קרא את העיתון של היום ?) וכל-כך כל-כך עייפתי.

יש אנשים שאומרים הי, שטויות לא יקרה כלום, ראו מה קרה לאותם אנשים בשואה. מי מהם שרד ? ואם שרד...מה עבר עליו עד שהוא יצא מזה ? לא תודה, לא בשבילי.

זהו פוסט זמני כי אני די בטוחה שאף אחד לא יקרא אותו....אז אני מניחה שהוא ימחק די מהר....ראו בו שיחה עם חברה שאחרי שהסתיימה אף אחד לא זוכר שהיא התקיימה בכלל.

יש מיילים כאלה, אתם יודעים. שמוגבלים בזמן ואם לא הספקת לפתוח אותם פג להם התוקף ואי אפשר להכנס למייל הזה יותר ? באמת...יש מיילים כאלה. ככה זה הפוסט הזה.

אני לא אופטימית. אני לא חושבת שהמערכה הזאת תגמר בטוב. היא לא יכולה להגמר בטוב. הכל הרחיק לכת מידי. יש להם קואליציה של רשע ואני לא חושבת שאנחנו נצא מזה בחיים אם הם יחליטו לצאת נגדנו. איראן,עירק,סוריה,לבנון,טורקיה, מצריים (אחרי עידן מובראק) ...וירדן ? איזו ברירה תשאר לה ?

ומזל ? כמו שהיה לנו במלחמות הראשונות להשרדותינו....מזל של מתחילים זה היה. מזל כזה לא קורה פעמיים.

יום טוב לכולם.

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

וואו
הוצאת לי את המילים מהפה
אני לגמרי מרגישה אותו דבר
ולא קראתי את העיתון כי נמאס לי כבר
ותביני שאין דבר יותר זמין לי מעיתונים אני עובדת בחנות ספרים

החששות שלי יותר כבדים כי אני בשלב בחיי של הבאת ילדים לעולם
אני לא צריכה לספר לך כמה זה מפחיד

את לא לבד בחששות שלך
אבל האמת אני לא יו דעת כבר לאן אפשר ללכת

queenbee1

לימונדה אמר/ה...

עם כל הכבוד את לא יכולה לחשוש מכל דבר. את צריכה לזרום עם החיים.
את חוששת לעבור את הכביש? הרי....
לנסוע באוטובוס? הרי....
לדבר בפלאפון? הרי....
ואולי בכלל לגור על כדור הארץ שהרי אסטרואיד יפגע בו מתישהוא ...

לדעתי בכך את מונעת מעצמך את ההנאה בחיים. שכחי את כל האיומים ותהני מהחיים שכן חיים פעם אחת.