היי,
קורה לכם שאתם קונים משהו ואח"כ עסוקים ב"הלקאה עצמית" למה קניתי, בשביל אני צריכה את זה ? ממילא אני יותר קונה מאשר יוצרת ואיפה בכלל אני אשים את זה ? ובכן זה קורה לי. לאחרונה קניתי כמה דברים, חותמות ודיו (ממש אתמול) וחוץ מאשר לקנות לשם קניה אני לא יודעת למה קניתי. לא שלא אשתמש בזה אבל אני לא מוכרת אז מה יוצא לי מכל היצירות האלה. ?
כמה שהילדים גדלים ככה זה פחות מושך להכין דפים וחוץ מזה נגמר לי המקום לאיחסון. אני לא מוכרת כרטיסים אז כמה חותמות לכרטיסים אני צריכה כבר. המגירות שלי מלאות. קופסאות הכרטיסים גם...
כבר מזמן לא פיתחתי תמונות כי החטתי לנסות לפתח באלבום דיגיטלי אז נוצר מן מצב של צבירה שאני שונאת. במקום לפתח להכניס לאלבום ולסיים אני אוגרת.
אתמול אמריקאי מתחום הכלכלה אמר. זה טוב לפרט לחסוך אבל זה רע לכלכלה. תקנו כדי לקנות ותצילו את הכלכלה לא אכפת להם שאמריקאים יהיו בחובות ולא יוכלו להרים את הראש העיקר שהם יקנו. לא חשוב כמה זבל מוסיפים לעולם העיקר שהכלכלה תהיה כל הזמן בצמיחה. צמיחה לאן ? לאבדון ? הרי כבר אין מקום לזבל. אולי אני מגזימה שאני מרגישה ככה ומצד שני גם אני קצת עושה ככה כל פעם שאני קונה משהו. האם באמת אפשר לצמוח כל הזמן ?
עובדים צריכים כל הזמן להעלות את היעדים שלהם ואם הם לא העלו אותם ולא התעלו מעליהם הם לא טובי מספיק ואנחנו צריכים לבזבז כמה שיותר כדי שהכלכלה תצמח. איזה מן משחק מעוות זה ?
מרגישים שיש לי יום רע היום ?
יום טוב
