יום ראשון, ינואר 23, 2011

רק אנחנו יודעות כמה אנחנו מתאמצות

כדי שכל כרטיס יצא בובה. ובכן ....לבן שלי לא היה מקום לשים את הכרטיס ברכה שהכנתי לו...אז הוא הכניס אותו למכנסיים בין הבטן למכנס....ובסוף הוא לא נתן את זה לחבר שלו. הלב שלי נחמץ מהמראה העלוב של הכרטיס עליו עמלתי קשות ;-(
 
מההההה  ?! אמא, הוא אומר לי...לא היה לי איפה לשים אותו...
 
 
אחחחחחח

יום רביעי, ינואר 19, 2011

אלוהים, כמה אני שונאת את המעשנים

הם יושבים להם ונהנים בעוד שאנחנו הלא מעשנים צריכים לברוח ולהסתתר
מהסרחון הרעיל הנורא השורף בעיניים ובגרון הזה. למה? למה ? הם רוצים
להרעיל את עצמם ? סבבה! אבל למה אני צריכה לסבול ??????????
....בנתיים חזרתי הביתה מאותו מקום שאי אפשר היה להמלט מעשן הסיגריות. נרגעתי קצת. זשרקתי את כל הבדים המסריחים לכביסה ונשמתי אויר נקי.

לא יאמן כל מקום שניסיתי לברוח עליו היה מלא אנשים שאו שעישנו או שהסריחו מסיגריות (בגדים). הם יכולים להיות אנשים ממש נחמדים אבל הסיגריות האלה. אני מודעת לעובדה שאני לא יכולה להיות "חברה" של אנשים מעשנים זה משהו שאני מוותרת עליו במודע מול המחיר שאני משלמתש על זה אבל מה לגבי כל אותם מקומות או אנשים שאני לא יכולה לברוח מהם כי להמנע מהסבל הזה הסיגריות ?

ניסיתי לברוח לאי בודד ומברר שגם שם רוב האנשים מעשנים. לא עזר. אני לא יכולה להסגר בבית כל הזמן . ממה בעייתי. ומעורר כל כך הרבה כעס כי אני פשוט מרגישה חסרת אונים מול התופעה הזאת...

כהעליתי את הפוסט הזה לראשונה כשהייתי בשיא התיסכול מישהי מיד ביטלה את המנוי לבלוג שלי חחח כנראה מעשנת ;-) אני מצפה שיהיו עוד בטולים אבל זה בסדר ממילא לא קוראים אותי כ"כ הרבה אנשים LOL.

לפחות אם מעשן/מעשנת אחת קראו את זה וזה הזיז להם משהו (קשה להאמין) עשיתי את שלי.

לילה טוב